מי השתייה הזורמים בברזים עוברים דרך ארוכה ממקור המים ועד להספקתם כמי שתיה. אחת הפעולות אותן חייב למלא ספק מי שתיה היא של חיטוי המים, באמצעות כלור, אוזון, או קרינה אולטרה סגולית, במטרה למנוע הצטברות של חיידקים או נגיפים גורמי מחלות במים המסופקים. עד…
קרא עודמי שתיה מסופקים בישראל בברזים המחוברים לרשת המים ובבקבוקי המכילים מים מינרליים/ מי מעיין. לכל אחת מצורת ההספקה השונות יש מערכת שונה של חקיקה ותקנים המגדירים את האיכות בה צריכים לעמוד המים המסופקים. דרך נוספת של אספקת מים היא באמצעות בקבוקים ובהם מי…
קרא עודמים הם הכרח קיומי לבני אדם, אך מים הם גם הכרח לקיומה של תעשייה. תעשיה זקוקה לכמויות גדולות של מים כחומרי גלם, לתהליכי הייצור, לייצור אנרגיה, לשטיפות, לקירור ולשימושים רבים נוספים. ניסיוננו בעבודה שוטפת עם תעשיות מסוגים שונים מעלה, כי בחיי היומיום של…
קרא עודלעיתים תכופות אנו שומעים על פיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום איכות הסביבה ובריאות הציבור שפותחו לטיפול במים לשימושים שונים. הקצב של ההתפתחויות הטכנולוגיות הוא כה מהיר, עד שבכללים המסדירים את חיינו, קרי, החוקים והתקנות במסגרת השיטה המשפטית של דיני איכות ה…
קרא עודתחום אספקת מי השתיה, הוא תחום בריאותי מהמעלה הראשונה, ולו מהטעם שלאספקת מים באיכות שאינה נאותה יש השפעה על כלל הציבור ולא רק על פרטים בודדים. ככלל, החלק המשמעותי ביותר של מי השתייה במדינת ישראל מסופק על ידי ספקי מים בצינורות לצרכנים בבתי מגורים. ע…
קרא עודהצורך לאספקת מים, ובכלל זה שפכים שטופלו לרמה של קולחין, הוא אחד הצרכים האנושיים הבסיסיים. כידוע, ככול שהחברה מערבית יותר כן הדרישה לאספקת מים בכמות רבה יותר גוברת. שימושים רבים למים: החל משתייה, רחצה, בישול והנאה, המשך בהשקייה לגידולים חקלאיים, ייצור…
קרא עודלאחרונה התייחס בית המשפט העליון לשאלה, מהם העסקים שמוטלת עליהם החובה לקבל רישיון עסק.לכאורה, במבט ראשון נראה שהתשובה לשאלה זו פשוטה ומצוייה בחוק רישוי עסקים, תשכ"ח - 1968, על פיו עיסוק בעסק טעון רישוי מותנה בקבלת רישיון או היתר זמני. כל זה נכון – לכא…
קרא עודלאור דרישת שירותי הכבאות ליצירת לחצים גבוהים וספיקות משמעותיות של מים על מנת לאפשר הפעלת מתזים (ספרינקלרים) וציוד כיבוי אחר במבני מסחר ותעשייה, ולאור העלויות הגבוהות הכרוכות בישום דרישות אלו עולה השאלה על מי מוטלת האחריות המשפטית ליצירת תנאים אלה? במ…
קרא עודחיטוי מי השתייה מוסדר בדין הישראלי בשורה של תקנות, שהותקנו מכוח פקודת בריאות העם, 1940. החשובה שבהן הינן תקנות בריאות העם (איכותם התברואתית של מי השתייה), תשל"ד – 1974. על פי סעיף 6 לתקנות מי השתיה : "ספק יחטא באופן קבוע ורצוף את מי השתיה שהוא מספק,…
קרא עודמחזורם הטבעי של המים משתקף בחקיקה הישראלית הסביבתית כבמראה שבורה. מחזוריות זו פורקה, כך שפנים שונים שלה מוסדרים באמצעותם של דברי חקיקה נפרדים, אשר, לעיתים, אינם מתואמים ביניהם. עניינם של הדברים הבאים הוא בנגר העילי שיכול לשמש כנשא לזיהומים סביבתיים ב…
קרא עודכיום אין בדיני איכות הסביבה בישראל, דבר חקיקה המסדיר במישרין את נושא המיכלים התת קרקעיים. מצב זה אינו רצוי, הואיל ודליפות ממיכלים תת קרקעיים עלולות לגרום למספר בעיות סביבתיות קשות כמו: זיהום מים, זיהום קרקע, שריפות והתפוצצויות. אלו אמצעי ניטור יש לה…
קרא עודנהוג ומקובל לזהות את מערכת השפיטה ואת הרשות השופטת עם מה שקרוי וידוע בפי כל כ-"בתי המשפט". (בית משפט השלום, בית משפט המחוזי ובית המשפט העליון). אך בצד בתי המשפט הרגילים פועלות וקיימות רשויות שיפוטיות, או מעין שיפוטיות רבות ושונות (טריבונלים), שהוסמכו…
קרא עודבעבר הייתה מקובלת, בעולם המשפט, הבחנה בין מים הנמצאים מעל פני הקרקע, אשר ניתן היה לראותם, למדוד אותם ולהסביר את התנהגותם לבין מים הנמצאים מתחת לפני הקרקע, אשר טיבם והתנהגותם היה קשה הרבה יותר למעקב ולהבנה. הבחנה זו, ששורשיה היו נעוצים בהעדרו של מידע…
קרא עוד