מאמרים
היבטים משפטיים של חיטוי מי שתייה וסינונם
"הנדסת מים נוזלים והשקייה" גיליונות 26-27צבי לוינסון וגיל דרור, עורכי דין יולי 2003
חיטוי מי השתייה מוסדר בדין הישראלי בשורה של תקנות, שהותקנו מכוח פקודת בריאות העם, 1940. החשובה שבהן הינן תקנות בריאות העם (איכותם התברואתית של מי השתייה), תשל"ד – 1974. על פי סעיף 6 לתקנות מי השתיה : "ספק יחטא באופן קבוע ורצוף את מי השתיה שהוא מספק, באופן שהמים יכילו כלור פעיל בריכוז שלא יעלה על 0.5 מיליגרם לליטר ולא יפחת מ- 0.1 מיליגרם לליטר, או ריכוז שווה-ערך של חומר חיטוי אחר שאישר המנהל". על פי סעיף 1, סעיף ההגדרות, בתקנות מי השתייה, ספק הוא "כל המספק מים לאחר" ומכאן, שבמערכת הולכת מי השתייה קיימת שרשרת של ספקי מים.
מיהו ספק המים?
מהם חומרי החיטוי המותרים, והטכנולוגיות המותרות בשימוש?
מהם ההיתרים והרישיונות הסביבתיים הנדרשים לספק מים (בנוסף לרישיון ממשרד הבריאות)?
מהו היקף אחריות של ספק מים?
על כל אלה, במאמר.