מפגעי ריח

מטרדי ריח

תחושת הריח היא תגובה לנוכחות ברמה מסויימת (סף גירוי) של חלקיקים נדיפים באוויר.

מעל רמה מסויימת ריח הינו מטרד ומפגע סביבתי קשה והשלכותיו באות לידי ביטוי בעיקר באזורי מגורים ומסחר, אך גם אצל עובדים במפעלי תעשיה. חשיפה למפגעי ריח יוצרת חוסר נוחות ועלולה לגרום גם לנזקים בריאותיים. מקורות מפגעי הריח מגוונים ורבים: חומרים הנפלטים לאוויר מתהליכים תעשייתיים, מכונים לטיפול בשפכים, אתרי פסולת, פעילות חקלאית ועוד.

הוראות לעניין מפגעי ריח מצויות, בין היתר, בחוק למניעת מפגעים, תשכ"א –  1961 ובתקנות שהוצאו מכוחו, כמו בתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח מאתרי פסולת), בפקודת בריאות העם, 1940 בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) ובחוק העונשין.

סעיף 3 בחוק למניעת מפגעים קובע כך: "לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים".

הוראה זו מקימה, למעשה, שתי חלופות לביסוס טענה למפגע שמקורו ריח. החלופה האחת הינה הוכחת "ריח חזק"; והחלופה השנייה הינה הוכחת "ריח בלתי סביר".

קיים מרכיב משפטי בולט של אי-ודאות בקביעה מה ייחשב כמטרד "ריח חזק או בלתי סביר" וכיצד להגדיר את עוצמתו ("על טעם ועל ריח אין להתווכח"). מרכיב זה הינו פועל יוצא, בין היתר, של העדר טכנולוגיה ישימה למדידה כמותית של מפגעי ריחות מסוגים שונים.

אי-ודאות זו מסבירה את העדרן של הוראות חקיקה ברורות בעניין זה בשל הקושי בהתוויית מדיניות חקיקתית. יש מדינות בעולם בהן נקבעו תקנים הבאים לתת מענה חלקי למטרד הריח (כמו ביפן ובחלק מהמדינות בארה"ב). במדינות אלו יש הגבלות על חומרים מסויימים הידועים כבעלי ריח וריכוזיהם (כמו אמוניה, סטירן, חומצות למיניהן). במדינות אחרות יש חובה להקים מתקני שריפה בתנאים שיאפשרו חימצון מספיק למניעת ריח. יש מדינות בהן נקבע בחקיקה מעמד ל"צוות של מריחים".

גם בישראל נעשה שימוש בצוות של מריחים. מדובר בקבוצת אנשים שעמדו בסדרה של בדיקות ומבחנים פשוטים אשר מן הסתם אינם יכולים לתת תמיד מענה ברור לעוצמת הריח ולמקורותיו האפשריים. היכולת של האף האנושי, אשר קשה עד למאוד למצוא לו תחליף טכנולוגי, נמצאת בחסרון אל מול מכשיר הניתן לכיול ויכול לספק ממצא בר השוואה ונרמול.

מכל מקום, לצוות מריחים אין בישראל מעמד משפטי מחייב, ולכל היותר, ניתן להביא את הממצא שלו כראייה, ככל ראיה אחרת (ביקור של שופט/ת, תלונות שכנים וכו').

צוות המריחים אמור לתאר את עוצמת הריח בצורה מילולית כמו: "אין ריח, ריח חלש, ריח בינוני, ריח חזק, ריח חזק מאוד, ריח בלתי נסבל".

המורכבות של מטרד הריח במישור הטכנולוגי באה לידי ביטוי גם במישור המשפטי. עורכי הדין של משרדנו מנוסים בטיפול במטרדי ריח. נוכל לסייע לכם, החל מאיפיון מפגע הריח ומקורותיו, דרך הכנת תשתית ראייתית שניתן יהיה לעשות בה שימוש נכון ומושכל בליטיגציה בבתי המשפט וכמובן בייצוג מיטבי בערכאות, בהליכים אזרחיים כמו תובענות ייצוגיות, בהליכים מנהליים, בכתבי אישום ובקובלנות פליליות.