גיהות תעסוקתית

בדיקות סביבתיות תעסוקתיות

על פי תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א – 2011 על המעביד מוטלת החובה לבצע ניטורים תקופתיים לחומרים שהם גורמים מזיקים בפעילות החברה.

החובה לבצע ניטורים סביבתיים, פעמים רבות מלווה בהתלבטויות משפטיות רבות שהן לגיטימיות -

האם העובדים שלי הם באמת עובדים בגורמים מזיקים?

האם הגורמים המזיקים הם רק הגורמים המפורטים בתקנות או שיש רשימות נוספות?

מה ההבדל בין ערכים של חשיפה משוקללת ממוצעת לערכים של ערכי פעולה ואיך ניתן לחשב את הערכים האלה?

האם באמת תמיד ברור לנו מהי התדירות הנדרשת של הבדיקות?

מהו סקר מקדים ואיזה מעבדה יכולה לבצע סקר כזה?

מה קורה כאשר על פי התקנות יש לבצע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות, ולעיתים גם בדיקות רפואיות, אולם אתם מאמינים שאין בכך צורך  - בין אם מהסיבה שבדיקות קודמות הראו שלא נמדדו רמות כלשהן של החומרים הנבדקים והתהליכים לא השתנו, בין אם בגלל שיפורים טכנולוגיים או אמצעי מיגון חדשים שהפכו את התקנות הקיימות ללא רלוונטיות?

האם קיימת אפשרות לנסות ולהקטין את תדירות הבדיקות הסביבתיות התעסוקתיות באופן משמעותי (ריווח הבדיקות הסביבתיות התעסוקתיות) ואת הבדיקות הרפואיות הנלוות להן?

שאלות משפטיות כמו אלה (ויש עוד הרבה אחרות), הן שאלות שמטרידות חברות רבות שמבצעות סקרים סביבתיים תעסוקתיים על פי דין. למרות שהמצב המשפטי בנושאים אלו מורכב מניסיוננו, מנהלים וממוני בטיחות רבים נוטים לקבל בנושאים אלו החלטות ללא היוועצות משפטית. מאוד רצוי ומומלץ, לברר את כל השאלות האלה עם עו"ד העוסקים שנים רבות בתחום דיני הבטיחות. נכון לבצע כל זאת לפני ביצוע של סקרים מקדימים וקבלת תוצאות של ניטורים סביבתיים תעסוקתיים ולא להיקלע למצב בו צריך להתמודד עם תוצאות ועם מסמכים, שההשלכות והמשמעות שלהם לא הובנה מראש.

ככל שתזדקקו לעזרה ולסיוע בפירוש והבהרה של גיהות תעסוקתית ושימוש בכימיקלים במקום בעבודה תוכלו לפנות אל עורכי הדין שלנו גם בנושא זה.