ישראל מובילה בחקיקת שפכים וקולחין
מגזין "ירוק", עיתון הארץצבי לוינסון וגיל דרור, עו"ד נובמבר 2011
השפכים עוברים תחנות רבות במסעם, כאשר לכל חוליה במסע השפעה מכרעת על אופן הטיפול בשפכים ועל איכויות הקולחים היוצאים ממתקן טיפול השפכים - המט"ש. אם רשויות הקולטות שפכים במערכות האיסוף שלהן, לא תפקחנה כראוי על איכויות השפכים המוזרמים למט"ש ולא תפעלנה מערכת אכיפה ראויה למקרה של חריגות בהזרמת שפכים למערכותיהן, עלולים להיגרם נזקים לתשתית הביוב ולמט"ש. אם בעלים ומפעילים של מט"ש לא יתקינו טכנולוגיה מתאימה ויתחזקו את המט"ש ברמה שתוכל לתת מענה לאיכויות השפכים וכמויותיהם, יגרום הדבר להזרמת קולחין באיכות ירודה לסביבה. אם ספקי הקולחין לא יוודאו כי הקולחים המסופקים על ידם עומדים בקריטריונים ובאיכויות מתאימות, יגרמו הקולחים לתהליך נמשך של זיהום הסביבה ופגיעה אפשרית בגידולים, בקרקע ובבריאות הציבור.
ברוב המקרים כל אחת משלוש החוליות (האיסוף, הטיפול והאספקה) הינה רשות נפרדת ואחת הבעיות הקשות עימן היתה צריכה להתמודד החקיקה בתחום זה, היא הכפפת כל החוליות למערכת אחת של רגולציה ושל אחריות לטיב הקולחים.
את חוסר התיאום ויישוב האינטרסים השונים בין גופים אלו אמורה ליישב חקיקה חדשה, שתפקידה להסדיר נקודות כשל ולכפות פתרונות שראייתם כוללנית. המאמר סוקר את התפתחות החקיקה, במיוחד את תקנות הקולחין וכללי שפכי תעשייה, ואת השלכותיהם הדרמטיות.