חומרים מסוכנים במכשירי חשמל ואלקטרוניקה - סיווג מוצרים - RoHS

שנים רבות לא הייתה התייחסות לפסולת אלקטרונית (E-waste) כאל מטרד הגורם נזק לסביבתו. לכאורה, מכשירים אלו הם קופסאות תמימות, המכילות מחשבים, מכשירי טלוויזיה או מקררים, נמצאים בביתו של כל אחד מאיתנו ועל פניו לא נראה שהם עלולים לגרום לנזק. כשלוקחים בחשבון את הכמויות המצטברות של מכשירי חשמל ואלקטרוניקה והחומרים המסוכנים שהם מכילים, הרי שמדובר בכמויות משמעותיות ביותר של פסולת. ואם כמויות הפסולת הן משמעותיות – הרי שבעיה סביבתית נוספת שמדירה שינה מעיני העוסקים בענייני סביבה, היא תכולת החומרים המסוכנים והרעילים במכשירי החשמל והאלקטרוניקה. מתכות כבדות, חומרים מעכבי בעירה, חומרים שאינם מתכלים – אלו הם רק חלק קטן ממגוון החומרים שנמצאים במכשירי חשמל. 

בשנת 2003, הוסדרה סוגיית הפסולת האלקטרונית באיחוד האירופי בדמות שתי דירקטיבות: האחת, דירקטיבה שמטרתה למנוע היווצרות של פסולת אלקטרונית, ובנוסף להגדיל את מידת ההשבה והמחזור של הפסולת האלקטרונית (דירקטיבת ה - WEEE) וזאת על ידי איסוף המוצרים, טיפול בהם, תכנונם מחדש כך שיותאמו מראש למחזור וסימונם כפסולת אלקטרונית, והשנייה, דירקטיבה שמגבילה את השימוש של מספר חומרים מסוכנים במכשירי חשמל ואלקטרוניקה (דירקטיבת ה - RoHS). 

המאמר סוקר את שתי הדירקטיבות. למרות ששתי הדירקטיבות עוסקות באותו הנושא ועל פי לשונן, יש לקרוא אותן ביחד האחת לצד השנייה כדירקטיבות משלימות, הרי שהן שונות במהותן.