בטיחות בעבודה - עבודות בניה

בטיחות בבניה ובניה הנדסית

אם ניהול של בטיחות במפעל הוא דבר מורכב, הרי שניהול של בטיחות באתר בנייה מורכב הרבה יותר. יש לכך סיבות רבות: בעוד שבמפעלים קיימת על פי רוב התנהלות מוסדרת וקבועה והמבנים, הציוד והמכונות על פי רוב במקומם, באתר בנייה המציאות היא שונה ודינאמית הרבה יותר – במקום  בו היום יש גדר מחר יכולה להיות כניסה, במקום בו היום יש דרך מחר יכול להיות בור ובמקום בו לא עובדים בשלב בניה אחד, יכולים להיות פיגומים בשלב הבניה הבא. בנוסף על אלה, אופי כח האדם המועסק בעבודות בנייה פעמים רבות אינו מיומן ומשתכר שכר נמוך מאוד – דבר שעומד פעמים רבות בהתאמה גבוהה לזלזול בבטיחות.   

מצב הדברים הזה, יוצר חשיפה גבוהה של מזמין העבודה, קבלנים, בעלי חברות בניה, מנהלי עבודה, ממוני בטיחות בתחום הבניה ועובדים, כלפי דיני הבטיחות. על מנת לקבוע מי האחראי בבטיחות בבניה, תקנות הבטיחות העוסקות בעבודות בניה (תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח – 1988) קובעות שמי שאחראי על הבנייה הוא "מבצע הבניה" ושחלה עליו חובה למנות מנהל עבודה כתנאי לתחילת עבודות הבניה. אם הדברים נראים פשוטים על פניהם, בפועל הם ממש לא כאלה. במציאות של עבודות בנייה, בה קבלנים מסיימים עבודות בלוחות זמנים שונים לא תמיד ברור מיהו מבצע הבנייה, ועל פי התקנות לעיתים אפילו מי שהזמין את העבודה יוכל להיחשב ולהיות מבצע בניה.

נניח שבאתר בניה יש יותר מקבלן אחד (ועל פי רוב זה המצב) ונשאלת השאלה – מיהו מכל הקבלנים מבצע הבניה, ועל מי מוטל למנות מנהל עבודה?

האם באתר בנייה יש רק מנהל עבודה אחד? באתר בניה אחד, ובמיוחד בפרויקטים גדולים ומורכבים, יכולים לעבוד בעבודות בניה בעת ובעונה אחת קבלנים רבים. לכל קבלן מנהל עבודה, אשר מנהל בפועל, בכל ההיבטים המקצועיים, את עבודת אותו הקבלן. עם זאת, בהתאם לתקנות הבטיחות ומפסיקות של בתי המשפט עולה שרק קבלן אחד ימונה באתר בניה כמבצע בניה ורק מנהל עבודה אחד ידווח למפקח העבודה, כיון שנדרשת כתובת אחת בלבד לנושאי הבטיחות באתר. מכאן, שיכולים להיות מנהלי עבודה רבים באתר בניה, אשר עובדים עבור קבלנים, אשר אינם נחשבים כמבצע הבניה באתר, בין אם הם קבלנים ראשיים ובין אם קבלני משנה, להם ניסיון רב כמנהלי עבודה בעבודות הנדסה בנאיות, בהיקפים גדולים, אך הם לא מונו מעולם על ידי מבצע הבניה כמנהלי עבודה.  לכן, קיימת חשיבות רבה באתר הבנייה להבחין בין החובות והסמכויות המוקנות למנהל עבודה שמונה לצרכי בטיחות על ידי מבצע הבניה והוא האחראי על הבטיחות באתר כולו, לבין מנהלי עבודה שמונו על ידי קבלנים ראשיים או קבלני משנה לצורך ניהול ההיבטים המקצועיים בפועל של הפרוייקט. 

אנו מכירים היטב את התקנות והפרקטיקה בתחום עבודות הבניה ונותנים ליווי משפטי בהכנה ובניסוח של נספחי בטיחות גנריים וספציפיים לעבודות בניה. נספחי הבטיחות האלה, מוכנים בחלק מהמקרים בשלבים מוקדמים ומוטמעים לעתים עוד בשלב הכנת המכרז, או בשלב הכנת החוזה. ניהול מוקדם של הסיכונים המשפטיים בתחום הבטיחות בעבודות בניה, יכול למנוע בהמשך הפרויקט מצבים בו מזמין העבודה או קבלן של עבודה מבין תוך כדי העבודות או לאחר שאירעה תאונה שחלה עליו אחריות של מבצע הבניה, מבלי שהתכוון לכך.

אנו נלווה אתכם בביצוע חקירות פנימיות של תאונות ובהערכות למניעה עתידית של תאונות. נוכל לייצג אתכם בשימועים לפני הגשת כתב אישום, בהסדרי טיעון בבית המשפט ובהליכים פליליים, לרבות רשלנות פלילית וגרימת מוות ברשלנות. בנוסף, אנו מייעצים ומייצגים בנושאים של עיצומים כספיים המוטלים על קבלנים ומבצעי הבנייה מכוח חקיקת בטיחות בעבודה בענף הבניה בתחומים כמו - בטיחות במשטחי עבודה, בטיחות בעבודה בגובה, בטיחות בעגורנאים, בטיחות בחפירות והריסות, ארגון וניהול הבטיחות, בטיחות בציוד ועוד.

 

תיקון תקנות הבטיחות בעבודות בנייה – רפורמה במערך האחריות והטלת אחריות על מזמין עבודת הבנייה

באוקטובר 2025 פורסם תיקון לתקנות הבטיחות בעבודות בנייה. בניגוד לתיקונים שנכנסים לתוקף מיידית או לאחר 30 יום לכל היותר – תיקון זה ייכנס לתוקף רק באוקטובר 2026 ולא במקרה. שינוי זה אינו שינוי טכני אלא שינוי תפיסתי במערך הטלת האחריות בכל חוליות שרשרת הגורמים בעבודות בנייה. לאור התאונות הרבות בעבודות בנייה, מדובר בתיקון משמעותי ביותר הן לקבלנים, אך במיוחד למזמיני העבודה.

במצב הקיים האחריות על עבודות בנייה מוטלת באופן בלעדי על מבצע הבנייה, וכל המחלוקות היו בשאלה מיהו מבצע הבנייה. במילים אחרות, מבצע הבנייה היה יכול להיות הקבלן או מזמין עבודת הבנייה, אבל התנהלות נכונה ומתוכננת בשלב המכרזי והחוזי יכלו לבטל לחלוטין את האפשרות שמזמין עבודת הבנייה יהיה מבצע הבנייה. להסדר המשפטי הזה יש את ההגיון משלו – הגורם שמזמין עבודת הבנייה, בין אם אנשים פרטיים ובין אם חברות או גופים מוסדיים, לא עוסקים בבנייה, אין להם את הידע היכולת וכח האדם לכך, ואין להם את מוטת השליטה לפקח על הבטיחות, ולכן נכון היה להטיל את האחריות על מבצע הבניה.

התיקון החדש קובע, שלמזמין יש אחריות בעבודות הבניה, אחריות שהיא מובנית, אינהרנטית ובלתי ניתנת להעברה. נכון יהיה לומר שעדיין מרבית האחריות מוטלת על כתפי  מבצע הבניה, אולם במצב החדש המזמין עצמו צריך לאשר קיומה של תכנית בטיחות, לאשר תחילת עבודה ולהיות מיודע על פי דין – על סיכונים בלתי קבילים באתר הבנייה.

המודעות, היא התנאי לאחריות. העברת דיווחים לגורם המזמין את עבודת הבנייה בפני עצמה מטילה עליו חובות נוספות של זהירות, ויש אפשרות כמובן שקבלנים יטענו כי האחריות התפעולית לבטיחות אינה מוטלת עליהם באופן ישיר, או לכל הפחות אינה מוטלת רק עליהם באופן בלעדי.

אחת מהחובות המשמעותיות של הגורם המזמין את עבודת הבנייה היא למנות מטעמו בקר בטיחות, שיבצע פיקוח על הבטיחות ויעביר דיווחים ישירות למזמין העבודה. בקר הבטיחות, הוא הזרוע הארוכה של המזמין, ואם כך, המזמין עצמו אחראי בעצם חובתו למנות בקר בטיחות, לביצוע בקרה על הבטיחות.

הרפורמה מבוססת על ההנחה שהגורם היוזם והמממן של הפרויקט מחזיק בכוח משמעותי להשפיע על רמת הבטיחות באתר, ולכן עליו לשאת באחריות ממשית ולא רק עקיפה. בהתאם לכך, במקרים של הפרת הוראות בטיחות עשוי המזמין להיות חשוף לאחריות מנהלית, פלילית או אזרחית.