היבטים משפטיים בסילוקן של בוצות שפכים בישראל
ירוק כחול לבן - גיליון 38צבי לוינסון, טל צפריר - עו"ד יוני 2001
בוצת שפכים היא המקטע המוצק (יחסית) של שפכים שטופלו במכון טיהור שפכים (מט"ש). באופן בלתי נמנע כמעט מכילה בוצה את כל החומרים הבלתי פריקים, שהיו בשפכים המטופלים, אשר לא ניתן היה להסירם באמצעים פיזיקליים או כימיים. התוצאה שהיא שבוצות שונות זו מזו בהתייחס לשפכים המטופלים ובהתאם גם ביחס לשימושים שניתן לעשות בהן. ענייננו כאן הוא לתאר את המסגרת החוקית במשפט הסביבתי הישראלי העוסקת בשימושים של בוצה. באופן מפתיע (או שלא כן) זו היא משימה פשוטה יחסית באשר החקיקה הישראלית אינה מתייחסת כלל (ישירות) לנושא של בוצה. לדוגמה: חוק הרשויות המקומיות (ביוב), קובע את המסגרת לאיסוף ולטיפול בשפכים, אך עוצר לפני שהוא משלים את מחזור- החיים של משאב זה – קרי, מה ייעשה בתוצריו של תהליך הטיפול. חריג לכך הוא סעיף 15 לפיו: "רשות מקומית רשאית … למכור את מי הביוב שלה" (ההדגשה שלנו). אף איזכור של בוצה. דברי חקיקה שונים נכנסים למלא חסר זה ונוגעים בהיבטים שונים של שפכים מטופלים: כללי בריאות העם (טיהור מי שופכין המיועדים להשקיה), ותקנות בריאות העם (קביעת תקנים למי שפכים). שוב, אף מלה באשר לבוצה.