סמכויות פיקוח וכניסה לחצרים בחקיקה הסביבתית החדשה וזכויות יסוד
הביוספירה - כרך כ"גצבי לוינסון, עו"ד אוגוסט 1994
הרשויות הסביבתיות מופקדות על שמירת איכות הסביבה. הן משמשות כנאמן של הציבור בנושא חשוב זה ותפקידן לפעול בשמו ולדאוג לשלומו, לבריאותו ולסביבתו. רשויות אלו נאלצות להתמודד עם קשיים רבים במהלך מילוי תפקידן. על מנת לאפשר להן לבצע תפקיד זה על הצד הטוב ביותר מעניק להן המחוקק, בין היתר, סמכויות פיקוח שונות. סמכויות אלו מאפשרות להן לפעול, לעיתים, תוך פגיעה באינטרסים ובזכויות יסוד של יחיד או של יחידים מן הציבור.
הפיקוח של הרשויות מעורר, אפוא, מספר שאלות משפטיות עקרוניות. על כף המאזניים נמצאות מחד, זכויות היסוד של הפרט: לקניין, לפרטיות ולחופש עיסוק ומאידך, זכויותיו של הציבור (בשמו פועלות הרשויות הסביבתיות) לשמור על: בריאותו, רכושו וסביבתו. הפיקוח של הרשויות נעשה באמצעים שונים, החל מקבלת דיווחים של הפרט על מעשיו הוא, דרך בקרה עצמאית וצפייה של הרשויות מחוץ לשטח של הפרט, ועד לכניסה פיזית של הרשויות אל תוך השטח הפרטי - כניסה לפרקי זמן המשתנים בהתאם לצורך ולנסיבות. ככל שפעולת הרשויות חודרנית יותר ונמשכת זמן ארוך יותר עלולות זכויות הפרט להפגע בצורה חמורה יותר. מטרת מאמר זה הינה לסקור בקצרה את המצב המשפטי ואת האינטרסים המתנגשים בסוגיה זו.