גילוי ודיווח חשבונאי יזום בנושאי איכות הסביבה
רואה החשבון - בטאון לשכת רואי חשבון בישראל, כרך מ"טצבי לוינסון, טל צפריר, עורכי - דין פברואר 2000
במאמר קודם, סקרנו את המקורות החוקיים להטלתן של חובות דיווח בנושאי איכות הסביבה. באותו מאמר בחנו בעיקר את הנעשה בארצות-הברית, שכן בעוד החקיקה הראשונית בנושא זה דומה לזו שבישראל התפתחו שם מאד מערכת ההנחיות של הרשות לניירות ערך והפסיקה. פאן אחר של אותו עניין הוא זה של חובות דיווח, שתאגיד מקבל על עצמו ב"התנדבות". במאמרנו הנוכחי אנו מבקשים לבחון את המתרחש בתחום זה, ולתאר את היוזמות הקיימות בו.
אנו חיים בזמנים בהם מודעותם של צרכנים ומשקיעים להשלכות של פעילויות יצרניות על הסביבה והחברה הולכת ומתפתחת . תהליך זה מתבטא, בין השאר, גם בדרישה מחברות להגביר את שקיפותן ולספק מידע רב יותר ומגוון יותר על פעילותן. הדרישה ליתן דין וחשבון על התפקוד הפיננסי של החברה מתרחבת לכלול גם היבטים רחבים יותר של אופן ניהולן, קבלת ההחלטות בהן והתנהגותן, ובראש ובראשונה ההשפעה על הסביבה.
הגישה השמרנית ביותר בתחום זה באה, משום מה, מצדה של התאחדות רואי החשבון האירופיים (FEE). גישתה של ההתאחדות הובעהּ במזכר ששלחה בחודש מאי 1999 ל-IASC (International Accounting לפיו יש מקום להבהיר כיצד יש לשלב דיווח בנושאים סביבתיים במסגרת תקנים וגילויי דעת חשבונאיים קיימים.