בית הדין למים
"מים" - העיתון המקצועי של אגודת מהנדסי המים, גיליון 15צבי לוינסון, עורך דין ינואר 1994
נהוג ומקובל לזהות את מערכת השפיטה ואת הרשות השופטת עם מה שקרוי וידוע בפי כל כ-"בתי המשפט". (בית משפט השלום, בית משפט המחוזי ובית המשפט העליון). אך בצד בתי המשפט הרגילים פועלות וקיימות רשויות שיפוטיות, או מעין שיפוטיות רבות ושונות (טריבונלים), שהוסמכו על ידי המחוקק - לפרקים בסמכות ייחודית ולפרקים בסמכות מקבילה לבתי המשפט הרגילים - להכריע ולפסוק בסכסוכים מסוימים ומוגדרים. כל רשות שיפוטית כזו קמה ופועלת על פי כללים ונהלים שיוחדו לה במסגרת הקמתה.
סעיף 140(א) לחוק המים תשי"ט - 1959 קובע: "שר המשפטים יקים בצו בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם". שר המשפטים שימוש בסמכותו ובצו המים הקמת בית-דין לעניני מים, תש"ך - 1954 קבע: "מוקם בית דין לעניני מים בחיפה. מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואיזור שיפוטו - כל שטח המדינה".
בשל מיעוט ההליכים בבית הדין למים מתקצר מאד זמן ההמתנה לדיונים (בהשוואה לערכאות שפוטיות אחרות). יש להניח כי היום לאור המודעות ההולכת וגדלה לנושאי איכות סביבה בכלל ולנושאי מים בפרט ולאור התיקונים האחרונים בחוק המים סימן א'1 (שעניינו מניעת זיהום מים) ילכו וירבו ההליכים שיובאו להכרעה לפני בית דין זה.
במאמר השאלה האם נכון להרחיב את סמכויות בית הדין למים ולהופכו לבית דין סביבתי.