מאמרים
סוגיות משפטיות בהתפלת מי-ים

סוגיות משפטיות בהתפלת מי-ים

מים נוזלים והשקיה, גיליונות 29, 30, 31
צבי לוינסון וגיל דרור, עורכי דין יוני 2004

"וישלך אל המים וימתקו המים..." .
ביוני 2001 החליטה הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא משק המים. הרקע להקמת ועדה זו היה תחושת משבר הולך וגובר, בעקבות שלוש שנים שחונות וחששות שלפני תום חודשי הקיץ עלול להיווצר במדינה מחסור במי שתייה. את מצבו של משק המים מזה כמה עשורים ניתן להגדיר כמצב של חוסר איזון בין ההיצע והביקוש למים. בזמן שהיצע המים הטבעיים אינו גדל ואולי אף קטן, הביקוש למים גדל כל הזמן, הן בגלל הגידול המתמיד באוכלוסייה והן בגלל עלייה מתמדת ברמת החיים של כל חלקי האוכלוסייה (רוב החוקים החשובים המסדירים את סוגיית משק המים בישראל נחקקו בשנות ה - 50 וה - 60 המוקדמות, כאשר בשנת 1959 נחקק חוק המים, התשי"ט - 1959, שעד עצם היום הזה הוא ההסדר המשפטי המקיף ביותר בנושא משק המים והחוק היחיד המסדיר את נושא המים בכללותו, תוך קביעת מדיניות מרחבית כוללת. ניהול משק המים שלוב זרוע בזרוע עם נושאים שונים הקשורים בהגנה על הסביבה. כדוגמא, ניתן להזכיר את החקיקה שעוסקת במגוון רחב של נושאים הקשורים למניעת זיהום מקורות מים. במהלך השנים האחרונות, התקבלו שלוש החלטות ממשלה שקבעו שיש לפתור את מצוקת המים במדינה על ידי הקמת מתקנים להתפלת מי ים ומים מליחים . למרות שמי-ים מותפלים הם מים לכל דבר ועניין, ומהווים חלק ממאזן המים הלאומי המשמש את משרד התשתיות הלאומיות ונציבות המים לתכנון ולפיתוח עתידי של משק המים, הפקתם וניהולם אינם מוסדרים כיום, במישרין בספר החוקים הישראלי, וזאת עקב חדשנות הנושא. יתר על כן, הדעה הרווחת בקהיליה המשפטית היא שמי ים אינם נכללים בגדר המונח "מקורות מים" בחוק המים, ולפיכך במצב הנוכחי אינם יכולים להיות מוסדרים, מנוהלים ומפוקחים על פי חוק המים. מספר הצעות חוק ורעיונות שונים לתיקון מצב זה הועלו לאחרונה , והם משקפים גישות והשקפות שונות – החל בתפישת ההתפלה כעניין נקודתי נפרד אשר מוביל לתיקון שולי לכאורה בחוק המים – תיקון אשר השלכותיו המעשיות משמעותיות, וכלה בתפישת מתקני ההתפלה בראייה רחבה ומשולבת שבאה לידי ביטוי בהצעה להקים רשות מים אזורית להתפלה. במאמר הנוכחי נבהיר את המצב המשפטי הקיים בתחום התפלת המים, נציג מספר גישות פרשניות אפשריות להכללת סוגיית ההתפלה בחוק המים ונבחן באופן ביקורתי את ההצעות השונות שעלו להסדרת הנושא. לאחר מכן, נסקור את ההיבטים המשפטיים הסביבתיים הכרוכים בשלב התכנון והתפעול של מתקן להתפלת מים, תוך התייחסות למתקן להתפלת מים כאל מפעל המספק מוצר לצרכן, על כל המשתמע מכך. לבסוף נתאר את מכלול ההיתרים והרישיונות להם יזדקק מתקן להתפלת מים במהלך דרך החתחתים בהקמתו ובתפעולו.