גזי חממה והתחממות גלובלית

שינוי אקלים וסחר במזהמים

שינוי האקלים והתחממות כדור הארץ עומדים היום במקום גבוה מאוד בסדר העדיפויות הבין לאומי והלאומי כאחד ומהווים נושא עיקרי בתחום הגנת הסביבה והמשפט הסביבתי.

ההכרה שפליטות של גזי חממה הן גורם ישיר בהתחממות כדור הארץ וההבנה כי להתחממות זו יש ותהיינה השלכות קשות מאוד על האדם ועל הסביבה הפכו למעשה לנחלת הכלל והן תחת קונסנזוס מדעי ומשפטי.

אחד הגורמים העיקריים לפליטות של גזי חממה הינו שימוש בזבזני באנרגיה. בישראל נחקק חוק מקורות אנרגיה שמטרתו  ניצול מקורות אנרגיה ביעילות ובחסכון. מכוח החוק הותקנו מספר תקנות ליישומו ומוטלות על כתפי התעשייה חובות מעשיות להקטנת צריכת האנרגיה. פן אחר של צמצום צריכת האנרגיה נוגע לתחום הבנייה הירוקה בכל הקשור לאופן הבנייה ולאיכות חומרי הבנייה, לבידוד המבנה על מנת לחסוך באנרגיה  ובצריכת חשמל. בישראל קיים בנושא תקן ת"י 5281  ובעולם ידועים תקני  LEED ICC - 700 שונים. אנו נוכל לייעץ לכם להיערך לקראתם בצורה מיטבית.

חוק אוויר נקי המגדיר את  המונח "מזהם אויר" קובע כי הגדרה זו כוללת גם כל חומר  שגורם או שעלול לגרום לשינוי אקלים. הגדרה זו בצירוף האיסור הגורף בחוק לפליטות מזהמים אשר עלולים לגרום לזיהום אויר בלתי סביר משנה לחלוטין את המצב המשפטי בישראל ומטילה לראשונה חובה משפטית לפעול ישירות לצמצום פליטות של גזי חממה.

המצב המשפטי בישראל בנושא ההתחממות הגלובלית מושפע גם מהמשפט הסביבתי הבינלאומי.

במישור הבינלאומי ההסכמי, הכרותינו עם אמנת שינוי האקלים משנת 1992 ופרוטוקול קיוטו משנת 1997 המסדיר את הסחר בפליטות של  גזי חממה ושל החוקים המיישמים אותו במדינות העולם, תאפשר לנו ללוות אתכם ברישום פרויקט להפחתת פחמן  - CDM - ראשית בוועדה הלאומית למנגנון הפיתוח הנקי, ולאחר מכן במזכירות האמנה באו"ם וכן להערכות לסחר בפליטות באמצעות מנגנונים אחרים, או להערכות לקראת מיסוי פחמן והגבלות מקומיות על פליטתו. מאחר והיכולת להוכיח עמידה בתנאי הסף לכניסה למנגנון ה CDM תלויה גם בחובות החלות מכוח חוקים, היתרים ורישיונות כמו לדוגמה חוק אויר נקי, או רישיון העסק היכרותנו עם החקיקה הסביבתית הישראלית תשמש לביצוע הערכה ראשונית לישימות הפרויקט.  

המשפט הסביבתי הבינלאומי אינו מורכב רק ממשפט הסכמי אלא גם ממשפט סביבתי מנהגי. מנהג נוצר כאשר מרבית המדינות בעולם נוהגות באופן עקבי בתחום מסוים. כללים מנהגים מחייבים את כל מדינות העולם בלי קשר לשאלה האם מדינה מסוימת הצטרפה לאמנה או חתמה על הסכם. במילים אחרות המנהג, כאשר הוא מוכר ככזה, הופך אוטומטית להיות חלק משיטת המשפט במדינות העולם.

בעניין גזי החממה ניתן לומר כי נוצר מנהג בינלאומי לפיו מדינות העולם מביאות בחשבון בחקיקה, בפסקי דין ובהתנהלות יום יומית בתהליכי קבלת החלטות שיקולים הנוגעים לשינוי אקלים. דוגמאות לכך ניתן להביא מתסקירי השפעה על הסביבה הכוללים התייחסות לנושאי פליטות גזי החממה, לוועדות תכנון המתנות היתרי בנייה בנטיעה של עצים חלופיים, בספיחת פחמן זהה או רבה יותר, כאשר מבקשים לכרות עצים לביצוע תוכנית.

אנו עדים גם להתפתחות של אכיפה מסחרית כאשר מכרזים בינלאומיים מתנים השתתפות בהם בהצגה של מדיניות הכוללת מצאי מדויק של פליטות גזי חממה ותוכניות ריאליות להפחתת הפליטות. קרנות השקעה, רשויות הבורסה וחברות ביטוח הם גורמים נוספים המחייבים תאגידים להיערך בצורה תשתיתית לנושא, הן במסירה של מידע מדויק  על פליטות ונזקיהן והן בתוכניות לצמצום הפליטות.

כל האמור לעיל יחד עם תביעות המוגשות כבר עכשיו בעולם כנגד רשויות סביבתיות וחברות ("תביעות שינוי אקלים") בעילות של העדר רגולציה פחמנית  ושל גרימת נזקים לסביבה אינן יכולות להשאיר את התעשיות הפולטות גזי חממה במצב של עסקים כרגיל. למשרד עו"ד לוינסון - דרור  ניסיון רב בליווי, בייעוץ ובייצוג של תאגידים, מהגדולים מסוגם, בהערכות מניעתית ובישום תהליכי אכיפה פנימית אל מול סיכונים סביבתיים, אשר להם יכולות להשפיע אסטרטגית על החברה ועל מנהליה.