קרקעות מזוהמות

זיהום קרקע

בעיית זיהום הקרקעות היא אחת הבעיות הקשות ביותר לטיפול בתחום הסביבתי – הן מבחינת יכולת זיהוי הזיהום, הן מבחינת טכנולוגיות הטיפול, הן מבחינת העלויות הגבוהות של הטיפול והן מבחינת חלוקת האחריות המשפטית לזיהום הקרקע. כך לדוגמא, פעמים רבות קשה לקבוע מי אחראי לזיהום קרקע בחלקת אדמה, שהחליפה מספר ידיים, לאחר תקופה של מספר עשרות שנים. התשובה לשאלה זו, תקבע בסופו של יום, מי יהיה זה שישלם עבור פינוי ושיקום הקרקע. 

כדוגמא, ניתן להביא את פסק-הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין התוכנית להקמתו של "פארק הילדים", אשר שימש בעבר לסילוק פסולת מסוכנת של אסבסט, בחוף ימה של נהריה. על רקע סבך השאלות התכנוניות הנכבדות בהן עוסק פסק-הדין, נזכרת רק בדרך אגב העובדה, כי עיריית נהרייה, יזמית הפרויקט, השקיעה סכומים נכבדים בניקוי המתחם משארית החומר המסרטן, למרות שלא היא אשר יצרה את הזיהום בו, אלא מפעל איתנית (לשעבר, ישאסבסט) הממוקם בסמוך. בהתייחס לסוגיית האסבסט ולאור המקרה הזה, החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק קובע את המקרים בהם קיימת חובה לפרק אסבסט, ואת הנהלים וההכשרות הנדרשות על מנת לבצע עבודה כזו. ביצוע עבודת אסבסט על ידי קבלנים שאינם מורשים, וללא כל ההיתרים והרישיונות הנדרשים לכך גורר חשיפה משפטית של מזמין העבודה בנוסף למבצע העבודה. 

מבחינת המשפט הסביבתי הישראלי, אין חקיקה ראשית או חקיקה משנית שעוסקת באופן ישיר בטיפול בקרקעות מזוהמות. קיימות בתחום זה הנחיות שונות של המשרד להגנת הסביבה, הנסמכות בעיקר על הנחיות של הרשויות בארה"ב, כדוגמת ה - IRBCA. במשך מספר שנים, מקודמת הצעת חוק קרקעות מזוהמות שעדיין לא התקבלה, אולם ידוע כבר עתה שבכוונתה להחיל אחריות רטרואקטיבית של מזהמי קרקעות. כיום, בהיעדר הסדר חוקי ספציפי ומקיף בנושא, הטיפול בקרקעות מזוהמות מבוצע במשרד להגנת הסביבה על ידי שימוש בחוק החומרים המסוכנים. לעיתים, ניתן למצוא גם הוראות בנושא בתנאים הנוספים של רישיון העסק או של היתר הבנייה. בארה"ב לשם הדוגמא- קיימת חקיקה פדרלית Comprehensive Environmental Response, Compensation and Liability Act (CERCLA) הידועה יותר בשם: ( “Superfund”). תכלית חקיקה זו היא הטלתה של אחריות מוחלטת על מספר גורמים, אשר קשורים בהווה, או היו קשורים, בעבר, בצורה זו או אחרת, בזיהומה של קרקע בחומרים מסוכנים. אחריות זו מוטלת ביחד ולחוד. עיקר כוחו של החוק הוא, שאחריות גורפת זו היא בעלת תחולה רטרואקטיבית. כמו כן, החוק מגדיר מה היא קרקע מזוהמת, וקובע הוראות להכנתן של תכניות לטיפול באתרים מזוהמים. החוק קובע מנגנון לפיו נקבע על מי מוטלת האחריות לניקויה של הקרקע, או לכיסוי הוצאות הניקוי. 

בהיעדר חקיקה, אנו נוכל לסייע לכם להתמצא בנהלים ובהנחיות המנהליות שפורסמו על ידי המשרד להגנת הסביבה בנושא, ובתכנון וגיבוש אסטרטגיית פעולה לניקוי ושיקום קרקע מזוהמת, תוך בחינה משפטית מתמדת של חוקיות הדרישות המובאות בפניכם.