אחריות נושאי מישרה בתהליך טיהור שפכים
הנדסת מים נוזלים והשקיה, גיליונות 32-34צבי לוינסון וגיל דרור, עורכי דין דצמבר 2004
מאז הקמת המדינה, האחריות לטיפול מרוכז בשפכים סניטרים ושפכים אחרים המוזרמים במערכת הביוב מוטלת על הרשויות המקומיות ובעקבות תיקונים אחרונים בחקיקה גם על תאגידי מים וביוב. מכונים לטיהור שפכים, הוקמו על ידי הרשויות המקומיות לספק את צרכי הרשות או על ידי איגודי ערים לאספקת שירותים של מספר רשויות מקומיות. במסגרת זו, מתקני הביוב הם קניינה של הרשות המקומית ובעוד שאחזקת מערכת הביוב צריכה להניח את דעתו של שר הבריאות ותכנית להתקנת ביוב טעונה אישורם של הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר ושל שר הבריאות, הרי שתכנית להתקנת מיתקני טיהור וסילוק שופכין מן הביוב אל מחוץ לתחום הרשות המקומית - טעונה גם אישורו של שר החקלאות.
האינטראקציה בין מכון הטיהור לגופים אחרים (כגון רשויות מקומיות, מפעלי תעשייה המספקים שפכים מחד, וחקלאים הצורכים את הקולחין מאידך) כרוכה בדברי חקיקה רבים מתחומים שונים בכלל, ומתחום המשפט הסביבתי ודיני איכות הסביבה בפרט. במאמר הנוכחי, נבהיר את היקף האחריות והחבות המשפטית הסביבתית החלה על מפעילים ומנהלים של מכונים לטיהור בשפכים. האחריות המשפטית, חלה על כל תחומי העבודה במכון הטיהור, החל מקבלת השפכים למכון, טיהורם לרמה של קולחין מטוהרים, אספקת הקולחין לצרכנים ועמידה ברישיונות וההיתרים שניתנו למכון הטיהור על מנת שיעסוק בפעולת טיהור השפכים.