סחר במזהמי אויר - פרטיכל קיוטו ואמנת שינוי האקלים - הבטים משפטיים

מנגנוני שוק גמישים, מסחר בזכויות ובמזהמים סביבתיים (Emission Trading)  קיימים ומפותחים במשפט הסביבתי ובדיני איכות הסביבה הבינלאומיים ובמדינות שונות בעולם. המדובר לא רק בתחום זיהום האוויר, אלא גם בנושאים של שפכים (גרמניה), דיג (הולנד) ועוד. נראה, שרוב מדינות העולם מגיעות להכרה, כי מנגנונים של מסחר עדיפים על פני מנגנוני הסדרה אחרים של תחומי איכות הסביבה, הן ביחס ליעילות השגתן של מטרות רצויות והן ביחס לעלויות הנדרשות לשם כך (ראו, לדוגמה, התהליכים במדינות סקנדינביה). המאמר סוקר בעיקר את הניסיון האמריקאי בתחום של זיהום אויר הוא עשיר ביותר. עד ראשית שנות ה-90', הייתה נהוגה בארה"ב חקיקה סביבתית מסוג של "ציווי ובקרה" (Command and Control). חקיקה מסוג של ציווי ובקרה היא חקיקה המגדירה מטרות ויעדים, קובעת דרכים להשגתם וסנקציות על המפר אותם. בעניין זיהום אויר יכולה חקיקה מעין זו להורות, לדוגמה: להתקין משקעים אלקטרוסטטיים, סולקנים, מבערים אחוריים, בתי שקים, מדי אטימות וכדומה. כאשר העלויות של השיטה החלו מרקיעות שחקים והשגת המטרות נראתה רחוקה מהעין, החלו לחפש גישות נוספות, משוכללות וזולות יותר, לשיפור איכות הסביבה ולעמידה בתקנים הסביבתיים. או אז החלו להעלות רעיונות למימוש תוכנית מהפכנית של סחר במזהמי אויר. מטרתה של התכנית היתה ליצור תמריצים ומנגנונים גמישים, אשר יסייעו, בדרך של כלכלת שוק, לעמוד באופן יעיל וזול יותר בתקנים ובמטרות הסביבתיות, שנקבעו על ידי הרשויות. מספר מנגנונים הוקמו לשם כך:  Offsets; Banking; Netting; Bubble.