היבטים משפטיים פרקטיים של תקנות REACH

במהלך שנת 2003, הוגשה על ידי הנציבות האירופית הצעת תקנות העוסקת ברישום (REGISRATION), בהערכה (EVALUATION), ברישוי (AUTHORIZATION) ובקביעת מגבלות (RESTRICTION) לכימיקלים (REACH). המוטיבציה לשינוי חקיקה מקיף ונרחב בתחום זה, נובעת מהטעם שהדירקטיבה העוסקת בסיווג, באריזה ובתיווי של כימיקלים לא הצליחה בפועל להביא את הרשויות להגדלה משמעותית של כמות המידע והידע בנוגע לכימיקלים שקיימים בשוק. אי לכך, המטרה העיקרית של הצעת התקנות היא לקבוע מדיניות שתאפשר במהלך מספר שנים איסוף מידע על כל הכימיקלים הקיימים בשוק ושמיוצרים/מיובאים על ידי יצרן/ יבואן בכמות העולה על טון לשנה, באופן שתאפשר לרשויות לבצע בטווח זמן סביר של מספר שנים הערכת סיכונים לאורך שרשרת הייצור, מבלי לפגוע בתחרותיות של התעשייה באירופה עם שווקים חיצוניים לה, ולעודד פיתוח של תחליפים לכימיקלים שיוגדרו כמסוכנים.  

לאור החשיבות של התעשייה הכימית בכלכלת אירופה, ניתן לצפות שמערכת חדשה זו לניהול כימיקלים תשפיע בהדרגה על הדיווח, על העברת המידע ועל בדיקת החלופות של כימיקלים מסוכנים גם בעולם כולו במסגרת המשפט הסביבתי האירופאי, וכנראה גם תוך השפעה על המשפט הסביבתי המדינתי והבינלאומי. 

מאמר זה נועד בראש ובראשונה להביא בפני הקורא שאינו מכיר את הצעת התקנות ה - REACH, את הדרישות העיקריות מיצרני כימיקלים. שנית, לפרט בתמצית את המקרים בהם תחול החקיקה כמו גם את המקרים שיוחרגו ממנה, ושלישית, להפנות את תשומת הלב של יצרנים שמייצרים מחוץ לשוק האירופי, אך מוצריהם מיוצאים לאירופה, מהן החובות שתוטלנה עליהם ואילו צעדים ניתן לנקוט כבר עתה על מנת להתכונן ליישום התקנות.