מאמרים
זיהום אוויר מרכבי חברה - מי האחראי?

זיהום אוויר מרכבי חברה - מי האחראי?

"גלובס" עיתון העסקים של ישראל
צבי לוינסון וגיל דרור, עורכי דין אפריל 2004

התקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), תשס"א – 2001, קובעות: "לא ינהג אדם ברכב, אלא אם כן מערכת פליטת הגזים מהרכב שלמה"; "לא יגרום אדם זיהום אוויר בלתי סביר מרכב". כשמדובר בזיהום אוויר הנגרם מרכבים של תאגיד, עולה שאלת חלוקת האחריות – מי בתאגיד נושא באחריות לזיהום אוויר מרכבי החברה – הנהג? המכונאי? קצין הרכב? המנכ"ל? הנהג –האחריות החלה על הנהג היא לשלמות (שלמות במובן החיצוני שניתן לבדיקה על ידי מבחן ויזואלי ולא על ידי מבחן פונקציונלי של איכות הפעולה) מערכת פליטת הגזים, אולם הסכמים חוזיים בין עובד לחברה יכולים להטיל עליו אחריות רבה יותר למניעת זיהום אוויר וביצוע טיפולים נאותים ברכב. על אחריותו של הנהג למניעת זיהום אוויר מרכבו ניתן ללמוד מפסיקת בית המשפט: "אדם מן היישוב מטפל במכוניתו כמקובל ומעבירה מבחן רישוי מדי שנה בשנה. לדעתי, אין הוא צריך ואין הוא יכול לעשות יותר מכך. כמובן, אם וכאשר מתגלות תקלות שאדם סביר צריך להבחין בהן, חובה עליו לטפל בהם מייד ולא להזניחם. ואם הזניחם ולא בדק, הרי זו עצימת עיניים" [13941/02 מ"י נ' כהן דוד]. ומכאן, משהעביר נהג את רכבו מבחן רישוי שנתי, מוטלת עליו החובה לטפל בתקלות שהוא צריך להבחין בהם כאדם סביר, ותו לא. 

במאמר הנוכחי, ננתח את חלוקת האחריות בין הגורמים השונים בחברה ומחוצה לה (out sourcing) המוטלת על פי הדין הרלוונטי במשפט הסביבתי הישראלי, ואת היקף האחריות על פי דיני איכות הסביבה בישראל.